איך זרימה ורגשות חיוביים של הורים באינטראקציה של ילדם משפיעה על הרווחה שלהם?

הזמן עובר, השאלה היא איך?

הזמן שהורים מבלים עם הילד שלהם נחשב לפרמטר קריטי בתפקוד הורי מיטבי אבל לא רק הכמות אלא גם האיכות וסוג האינטראקציה בה הם מעורבים משפיעה.

מחקרים מראים שרגשות חיובים של הורים משקפים את הבריאות הנפשית והאיכות של היחסים בין הורה וילד.

ההורות היא בראש ובראשונה חוויה רגשית, על כן המחקר הנוכחי בא להרחיב את הקשר (שעליו אין מספיק מידע בספרות) בין חווית הזרימה ורגשות חיוביים למסוגלות הורית, סיפוק ורווחה הורית.

זרימה- מוגדרת כחוויה של ריכוז עמוק לעיתים בתחושה בה הזמן עף, חוויה זו מתרחשת בפעילות בה מתקיים איזון בין אתגר להנאה

קצת כמו just the right challenge .. אבל בעיקר במצב בו האדם יכול להיות ב- being.

אחת מהחוויות המאתגרות ביותר להורים היא פשוט להיות, לא רק מהעובדה שבימינו מאתגר להיות נוכח, אלא מעצם התפקיד ההורי הדורש ריבוי משימות מורכב.

איך שאני רואה את זה הורות לעיתים יכולה להיות סוג של מוד בפתרון בעיות - למי להגיב קודם לתינוק שבוכה, או לילד שקורא לי 3 פעמים, מה לעשות כשחתכתי לו את הבננה כפי שהוא ביקש אבל הוא רוצה אותה מקולפת..

איך שלא נסתכל על זה, הורות היא תובענית וזה עשוי להרגיש שאין ממש הרבה רגעים בהורות שיש הזדמנות להתמסר לכאן ועכשיו..

אבל זה לא אבוד! מסתבר שהורים יכולים להיות במצבי זרימה עם ילדיהם לרוב סביב אינטראקציות כמו משחק, שיחה, יצירה ועוד.. (זוכרות את המאמר הקודם?)

רגשות חיובים, זרימה ורווחה איך זה מתחבר?

רווחה מוגדרת כחוויה פסיכולוגית של רגשות כמו אושר, אפקט חיובי גבוה וסיפוק. מצד אחד הממצאים בספרות מראים כי אחד מהמנבאים העיקריים לתחושת רווחה היא גידול ילדים, ומצד שני כי ההורות מביאה איתה קשיים, חוויות של דחק וירידיה ברווחה, מה שהופך את הקשר בין רווחה להורות למורכב.

ממצאים מעניינים שנמצאו במחקרים קודמים היו העובדה כי חוויות חיוביות יומיומית במהלך אינטראקציה הורה ילד יכולה להוות גורם מגן מההשפעות השליליות הארוכות טווח של דחק בהורות ולהקטין את החוויה השלילית של ההורות. תחושות חיוביות יותר של הורים הורגשו בפעילות פנאי ומטלות בית כאשר הילדים נוכחים. מחקר מצא כי הורים מדווחים שהזמן שהם מבלים עם ילדם נתפס כחלק השמח ביום שלהם. למעשה נראה כי חוויה חיובית אצל הורים קשורה לתחושת המסוגלות שלהם בגידול ילדים וכי תחושת הרווחה של האם תלויה בתחושה בה היא נראית בהורות שלה. מורכב יש לומר..

ולמרות כל זה נמצא כי הזמן שילדים והורים מבלים ביחד הוא די נדיר, נמצא שאימהות שאינן עובדות ומטפלות בילד שלהם (זאת אומרת נמצאות איתו פיזית בבית) משחקות איתו בערך כחצי שעה ביום.

אז במידה מסוימת אם הזמן קצר באמת כדאי שהוא יהיה משמעותי..

המחקר הנוכחי-

בא לבחון את התרומה הייחודית של זרימה ורגשות חיוביים במהלך אינטראקציות הורה-ילד לחיי היומיום של ההורים, לרווחתם הכללית, תחושת הסיפוק והמסוגלות ההורית שלהם.

החוקרים לקחו את המושג חוויות אופטימליות של הורים עם ילדיהם והפכו אותו למשהו שניתן לבחון ולמדוד במטרה להבין איך חוויות אלו משפיעות על הורים. האופרציה שהם עשו היתה על בסיס 2 גישות שהעלו את השערות הבאות -

1. Flow theory- המתייחסת לאופי הפעילות, כלומר החוויה הטובה ביותר של ההורים תהיה כשהם מעורבים לחלוטין בפעילות מהנה שמותאמת גם לכישוריהם.

2. Broaden-and-Build Theory-מתייחסת לאופי החוויה, כלומר החוויה החיובית שהורים חשים בזמן אינטראקציות עם ילדיהם, יכולה לתרום לתוצאות חיוביות בתחושת המסוגלות שלהן, ככל שחוויות אלו יהיו יותר עקביות כך תחושה זאת יכולה לתרום גם לרווחה שלהם.

ההשערה המרכזית היתה שהורים אשר חווים תחושת זרימה וחוויות חיובים במהלך אינטראקציות עם ילדיהם בצורה תדירה ידווחו על תחושת מסוגלות הורית, סיפוק ורווחה הורית.

השערה נוספת היתה שמסוגלות הורית וסיפוק הורי יהווה גם מתווך בין אפקט חיובי, חווית זרימה ורווחה אישית של ההורה.

אז מה הם מצאו?

• נמצא קשר בין זרימה, רגשות חיובים בתוך האינטראקרציה לתחושת הרווחה של ההורה, מסוגלות הורית וסיפוק מההורות.

• נמצא כי אפקט חיובי, מסוגלות הורית וסיפוק הורים מתווכים בין תחושת הזרימה של ההורים עם הילד לרווחה אישית של ההורה. זאת אומרת חוויות זרימה של הורה עם ילדו, מעלות תחושת מסוגלות, סיפוק אישית ותחושות חיוביות אשר בתורן משפיעות על הרווחה האישית.

  
  

  ואולי עם המיעוט של המחקרים סביב החיבור בין רווחה הורית לתפקוד הילד, דווקא דרך המסוגלות הורית שמחברת בין השניים יהיה ניתן להבין יותר את האימפקט שיש לזה על הילדים..

בקיצור, האינטראקציה הטובה עם הילדים לא רק מספקת חוויה חיובית בפני עצמה עבור ההורים אלא גם משפיעה על תחושת הרווחה שלהם, המסוגלות והסיפוק שלהם מההורות!

ומה אפשר לעשות עם זה?

ככל שנעלה את החוויה החיובית של הורים עם ילדם נוכל לקדם את תחושת הרווחה ההורית והמסוגלות ההורית, שלה יש ממחקרים אחרים משמעויות רבות לתפקוד הילד ולקשר הורה ילד ובמידה מסוימת זה אומר לעזור להורים לשים פוקוס על עצמם בתוך הפעילות ולהבין איך להגדיל ממה שנעים וטוב

אשמח לשמוע מה את לוקחת מהמחקר המקסים הזה שהוא גם פתוח לגישה וגם נעשה פה בארץ!! שזה בפני עצמו מרגש

לינקים :

לינק לכלי שהשתמשו בו לאיסוף נתונים במחקר DRM

- https://dornsife.usc.edu/.../drm_documentation_july_2004.pdf

לינק למאמר- https://link.springer.com/.../10.1007/s10902-021-00427-9.pdf

הרחבה על המחקר למי שבעניין -

המחקר הנוכחי - כלל 832 הורים ישראליים להם ילדים בין גיל 2-12 שבילו לפחות 3 ימים אחה״צ עם ילדם.

מהלך המחקר כלל שימוש ב DRM (מצרפת לינק לכלי למי שזה מעניין אותה) אשר פיתח פרופ׳ כהנמן בו ההורים נדרשו להיזכר בחלקים משמעותיים ביום הקודם למשך 3 ימים ו-3 שבועות. במחקר הנוכחי ההורים נדרשו לדרג בכל חוויה הם את מדד זרימה (שאלון זרימה) ורגש חיובי ושלילי. בנוסף הם השתמשו בשאלון סיפוק כללי וכן שאלון לתחושת מסוגלות בהורות

הניתוח הסטטיסטי התחיל מקטגוריזציה של הפעילויות מהנתונים שהתקבלו. הקטגוריות חולקו ל-2 סוג הפעילות (טיפול בילדים, עבודה..) והשותפים לה (לבד, עם הילד..) עבור כל קטגוריה חושבו הממוצעים של דירוגי הזרימה, רגשות חיובים ושליליים והשעות המושקעות לכל קטגוריה. החישובים היו על משתתפים שענו לפחות פעם אחת בכל שבוע (3 נקודות מדידה לפחות)

לאחר איחוד הנתונים הוצעו ציונים כללים עבור זרימה, רגשות חיוביים ושלילים ומשך הפעילות.

מושגים בניתוח הנתונים שכדאי להבין-

• חוויות זרימה עם ילדים (Flow experiences): התנסויות שבהן ההורה מרגיש מעורב ומרוכז במהלך פעילויות עם ילדיו.

• מסוגלות הורית (Parental efficacy): תחושת המסוגלות של הורה לנהל את ההורות שלו בהצלחה.

• שביעות רצון הורית (Parental satisfaction): רמת הסיפוק שיש להורה מההורות שלו.

• רווחה סובייקטיבית (Subjective well-being): תחושת האושר והרווחה הכללית של ההורה.

תוצאות-

נמצא כי אימהות מדווחות על רגשות חיובים יותר במהלך אינטראקציה עם הילד שלהם, תחושת סיפוק הורים גבוהה יותר.

נמצא קשר חיובי בין כמות הילדים לתחושת סיפוק הורית וכללית, וכן קשר חיובי בין גיל ההורה לתחושת סיפוק הורי וקשר שלילי לחוויות שלילות. בפועל זה אומר שהורים מבוגרים יותר מרוצים, והורים עם יותר ילדים מרוצים יותר גם.

נמצא כי הורים דיווחו על יותר חוויות זרימה ורגשות חיובים במהלך משחק או פעילות משותפת עם ילדם מאשר בזמן פנאי אישי, עבודה או מנוחה פסיבית. יחד עם זאת מדיטציה, תפילה, אימון או בילוי עם חברים קרובים של ההורים, היו בקורלציה גבוהה יותר עם תחושת זרימה לעומת אינטראקציה עם הילדים.

עבודה לרוב הראתה רמה גבוהה יותר של רגשות שלילים מאשר אינטראקציה עם ילדים.

טיפול בילדים נמצא ביחס שלילי לתחושת זרימה וחוויה חיובית וביחס חיובי לרגשות שלילים מאשר לזמני משחק בהם. זאת אומרת זמני טיפול בילדים פחות מהנים ועם פחות תחושת זרימה.

נמצא כי הורים מבלים בממוצע 1.3 שעות במשחק או פעילות משותפת עם ילדם, 1.5 שעות בטיפול בילד וכ-1.2 שעות בביצוע מטלות בבית.

בנוסף נבחנה ההשפעה של משתנים דמוגרפיים, תחושת זרימה, רגשות חיובים ושלילים במהלך פעילות משותפת או עצמונית משפיעים על 3 מימדים פסיכולוגיים : רווחת ההורים, סיפוק הורי ומסוגלות הורית.

נמצא קשר חיובי בין אפקט חיובי בפעילות האדם לבין תחושת סיפוק כללי, אפקט חיובי כללי, סיפוק ומסוגלות הורית.

פעילות חברתית במונחים של זרימה ורגשות חיובים היו מנבאים משמעותיים בתחושת הרווחה הפסיכולגית.

נשים מדווחות על תחושת סיפוק כללית גבוהה יותר ורגשות חיוביים ופחות רגשות שלילים מגברים.

נמצא קשר שלילי בין הגיל של המשתתפים לרמת סיפוק כללית ומסוגלות הורית.

נמצא קשר חיובי בין מספר הילדים לתחושת סיפוק כללית אך קשר שלילי למסוגלות הורית.

נמצא כי נשים דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון, רגשות חיוביים ופחות רגשות שלילים לעומת גברים.

מודל SEM - מצא שלושה גורמים מתווכים עיקריים (אפקט חיובי, מסוגלות הורית וסיפוק הורי) בין תחושת הזרימה של ההורים עם הילד לרווחה אישית של ההורה

דיון-

התוצאות מראות כי אינטראקציות של הורים עם ילדם מקושרת לחוויות זרימה ורגשות חיוביות ביחס לשאר הפעילויות היומיומית שהורים מעורבים בהם ובפרט בזמני משחק ופעילות משותפת. הממצאים מדגישים את החשיבות של האיזון בין האתגרים שההורות מביאה סביב כמו טיפול בילדים לפוטנציאל אושר שהיא מהווה, ושמים בפרונט את החשיבות של איכות הזמן עם הילדים.

מגבלות-

נלקח רק נתון אחד מכל משק בית, מה שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר.

משך זמן המחקר היה קצר ולא היה ניתן לבחון שינויים ברווחה על פני תקופות שונות בהורות.

לא היתה התייחסות למדדי התנהגות, איכות הקשר, תמיכה, סטרס וכדומה שהיה יכול להשפיע על תחושת הרווחה

המחקר מבוסס על זיכרון אישי ויכול להיות מוטה

מהימנות הנתנוים לא היתה אחידה.

מסקנות-

אינטראקציה בין הורים וילדים משחקת תפקיד חשוב בקידום תחושת המסוגלות והרווחה ההורית.

חוויות זרימה נוטות להגדיל את תחושת הסיפוק והרווחה ההורית

שיפור ברווחת ההורים משפיע על הורות חיוביות יותר שלה השפעות חיובית על תפקוד חברתי, רגשי ולימודי אצל ילדים.

הידיעה שהורות מערבת גם רגשות חיוביות יכולה לתת תקווה להורים צעירים