טיב ההתאמה הינו מושג המגיע מתוך תיאוריית המזג של תומס וצ׳אס (1991) ומתייחס למידה בה ההורה מתאים את הטיפול למזג של הילד שלו ומתכוונן לצרכיו הספציפיים של הילד.

במודל אני מציעה להרחיב את מושג טיב ההתאמה כך שיתייחס ליכולת של ההורה לראות את ילדיו, מניעיו וצרכיו, להיענות אליהם ולהגיב ברגישות לקשייו החושיים, תוך יכולת לקחת בחשבון מרכיביהם רבים המשפיעים עליו ובכך שם במוקד את מערכת היחסים בינו לבין הילד כמוקד התערבות נוכח הקשיים התפקודיים הנובעים מהבדלים אינדיבידואליים הכוללים בתוכם שוניות חושיות.

​

מודל טיב ההתאמה הוא מודל שפותח במסגרת התואר השני בריפוי בעיסוק, המסלול הקליני באוניברסיטת חיפה. מודל זה פותח לסייע להורים להתמודד עם הקשיים החושיים של ילדם. זהו מודל אינטגרטיבי המושתת על תיאורית מעולמות הפסיכולוגיה ומדעי העיסוק והוא מציע דרך להסתכל על התנהגות ילדים והורים מנקודת מבט חושית, רגשית ובינאישית הנשענת על דרכי התגובה של הילד להורה ודרכי התגובה של ההורה לילדו. המודל לוקח בחשבון תהליכים מודעים ולא מודעים המתרחשים בתוך האינטראקציה בין הורים וילדים תוך התייחסות לגורמים המקדמים ״טיב התאמה״ והורות מיטבית וכן את הגורמים המשפיעים על התנהגות ההורה והתנהגות הילד כולל יכולות חושיות, מרכיבים מנטליים שונים (מחשבות, ערכים, ציפיות, חוויות עבר) ומרכיבים סביבתיים.

​

המודל מתאר את תהליך ההערכה הקוגניטיבי שנעשה הן אצל ההורה והן אצל הילד כפוטנציאל מעורר דחק ועל האופן בו אותו אירוע עובר תהליכי עיבוד שונים ומוליד התנהגות שונה הן אצל הילד והן אצל ההורה. אלה יכולות להיות מוסברות כדרך לחיפוש הצרכים הבסיסיים שנמצאו לפי סקירת הספרות.

ייחודו של המודל בריפוי בעיסוק הוא לא רק הוא שם את האינטראקציה ודרך התגובה ההורית אלא גם את חווית ההורה, צרכיו ועולמו במרכז תהליך ההתערבות ומסייע לו בשלב בו הוא זקוק למשאבים להתמודדות עם אירוע פוטנציאלי מעורר דחק באמצעות קידום מיומנויות של ויסות רגשי ורפלקציה הורית דרך שאלות רפלקטיביות אודות חמשת אבני טיב ההתאמה.

הוא מאפשר לנו כמטפלים להבין לא רק את הילד, אלא גם את ההורה ובכך מתווה לנו את אופן ההתערבות ליצירת ברית טיפולית מיטבה יותר עם ההורים.