top of page

חיים בהשוואה

עודכן: 19 באפר׳ 2021

רואה כפול- הפינה של הורים לתאומים חיים בהשוואה

"היא יותר פלפלית״

״הוא בכיין״

״היא תהייה שובבה״

״היא יותר מפותחת״

"היא חייכנית״

״היא רצינית״ ... כמות הפעמים ששמעתי את זה על כל אחת מהבנות שלי היא כל כך גדולה שפיתחתי התעלמות להשוואות והתוויות האלה. והאמת שכשהסביבה עושה את זה, זה ממש מעצבן אבל ממש!

כי הם לא רואים את התמונה השלמה. אבל האמת שגם אנחנו משווים לא מעט...,כשהאחד פותח פער, או כשאחד משיג אבן דרך שהאחר עוד לא השיג... והאמת היא שהשוואה לא מתחילה כשהפכנו להיות הורים ובטח לא הורים לתאומים. השוואה מתחילה כבר כשאנחנו היינו ילדים. כשאותנו השוו לאחר, כשאנחנו הסתכלנו על האחר ורצינו את מה שיש לו אפילו אם זה משחק או צעצוע. השוואה קיימת מעצם העובדה שאנחנו חיים בחברה ואנחנו מתבוננים באחר, והאמת שכמעט אי אפשר לא להשוות. הורות לתאומים מעצימה את ההשוואה כי אנחנו בעצם מגדלים שני ילדים באותו שלב ובאותו גיל יחד וכל אחד מהם שונה, כל אחד עושה דברים שהאחר לא עושה או עושה בצורה שונה ולא פעם מתגנבת לה מחשבה של למה היא עדיין מתעוררת בלילה? או למה היא אומרת אבא והוא לא? ולמה היא עושה משהו ואחותה לא? מחשבות של דאגה וחשש מהפער שנוצר. להגיד לכן שאני לא משווה בין אור ושי זה יהיה שקר כי אני משווה והרבה באופן מודע ולא מודע. לכן הדבר הראשון והחשוב בהשוואה הוא להכיר בה שהיא קיימת שהיא כאן וזה בסדר, כי יש להשוואות גם יתרון. היא מקדמת אותנו, מסייעת להבין מה חשוב לנו, מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו שואפים להגיע. אבל אין ספק שיש לה גם חסרונות- היא יכולה להפוך למוקד, לסיבה ולדרך בה אנחנו פועלים, היא יכולה ליצור תווית, ולשנות את היחס של הסביבה כלפי הילד. בדיוק כפי שהסביבה מתייגת את הילד שלנו. מכירות את המושג נבואה שמגשימה את עצמה? כשילד שומע את אותו מסר שוב ושוב מה הוא לומד? שזה מה שהוא, זה איך שהסביבה תתנהג אליו וזה איך שאני כאמא אתנהג אליו. וכשזה בא בשניים כשהאחד מקבל יחס מסויים זה לא פעם גורר שינוי התנהגות של האח השני בכדי להשיג את אותו היחס מההורה. ולכן צריך להבין שזה שההשוואה קיימת עדיין נשארת בידי הבחירה מה לעשות איתה. אז אני בוחרת להסתכל על ההשוואה כהזדמנות. הזדמנות להבין יותר את הפרופיל האישי של הילד שלי הזדמנות לספק לו הזדמנויות והתנסויות שתואמות את תחומי העניין וההנאה שלו ואת ההזדמנות להזכיר לעצמי שאיזה כיף שהן שונות ומיוחדות בדרכיהן שלהן אז אנחנו יכולות לבחור האם להעצים אותה ולהפוך אותה למוקד האינטראקציה

או להבין שהיא פשוט חלק מגידול תאומים (אבל לא רק) ולבחור לקבל בהבנה את המחשבות שמתגנבות. הרי הן באות הרבה פעמים מדאגה אז זו הזדמנות להגיד להן תודה שהן מזכירות לנו לראות את העוצמה שבכל אחד מהילדים לממש את הפוטנציאל שהוא. אני תמיד מזכירה לעצמי לא להדביק על אף אחת מהן תווית והאמת שהרבה פעמים הן אלה שמזכירות לי, כי תמיד כשנראה שאחת משיגה את השניה, אחותה מדביקה ופותחת פער מחדש ובקיצור הן מזכירות לנו רוב הפעמים שלכל אחת יש את הקצב שלה ולכל אחת הזדמנות להיות מי שהיא עם ולצד אחותה! ואם להיות כנה זו גם הזדמנות להזכיר להן כבר מגיל קטן שזה בסדר שיש השוואה בכל זאת הן ככל הנראה יחיו אותה יום יום, אבל להן יש בחירה מה לעשות איתה ולהן יש את השליטה איך הדברים יראו, האם היא תייצר תחרות ותהפוך להיות המוקד או להפך תעצים את הייחוד של כל אחת. איך זה אצלך מה אומרים הכי הרבה? ואיזה השוואות את שומעת?


מוזמנת לשתף אמהות לתאומים :)


Comentarios


bottom of page