תפקודים ניהוליים- ויסות רגשי

ויסות רגשי/ וויסות עצמי הוא תפקוד ניהולי ובעיניי אחד החשובים, בטח בעידן החדש שבו אחנו חיים.

למה?

כי אנחנו מוצפים בכל רגע נתון בכל כך הרבה גירויים ומידע אשר מקשים עלינו להתמקד בדבר אחר ליותר מכמה שניות בודדות, מסיחים את דעתנו מעלים את רמות הסטרס ומשפיעים על ההתנהגות והרגשות שלנו במידה רבה מאוד. היכולת שלנו לנהל את ההתנהגות שלנו, הרגשות שלנו ומידת הקשב שלנו לפעילויות שונות תלויה מאוד ביכולת שלנו לווסת את עצמנו. ככל שנתאמץ יותר לווסת את עצמנו ככה נהיה הרבה פחות פנויים ללמידה. ילדים ומבוגרים שמתקשים לווסת את עצמם חווים רמות עוררות גבוהות, ואת רגשותיהם בעוצמה גבוהה יותר וממושכת שאינה תמיד תואמת את הסיטואציה- רגשות עצובים ושמחים כאחד. הם מתרגשים בעוצמה גבוהה ומנגד כועסים ומתפרצים בעוצמה גבוהה ובשני המקרים מתקשים להירגע ולחזור לאיזון. יכולת ויסות רגשי תלויה מאוד גם ביכולת שלנו לעכב תגובה - לעצור, לשים לב מה קורה לי ולבחור דרך פעולה שונה. חשבו על זה כשאנחנו בחוויה רגשית עוצמתית כמו כעס גדול, התרגשות עצומה או כשאנחנו חווים מתח גבוה או שעמום, כמה קשה לנו לגייס מוטיבציה לביצוע פעולות פשוטות כמו לנקות, לבשל, להתקלח, לקום מהמיטה- ועכשיו תכניסו לזה את תפקיד ההורות. כמה סטרס נוסף לתוך היום יום שלנו. התפקוד הניהולי הזה הוא לגמרי לא שייך רק לילדים הוא שייך לכולנו, והוא משמעותי לכולנו. כשאנחנו מסוגלים ויודעים לווסת את עצמנו, אנחנו מסוגלים להיות פנויים לעשייה מקדמת- לטיפול בילדים, להנאה, למשחק, ללמידה, להתפתחות… ואיך אנחנו לומדים לווסת את עצמנו? באמצעות קשר אישי משמעותי ומודלינג. באמצעות מתן לגיטימציה לחוות מנעד רחב של רגשות לתת בחירה, לבצע תיאום ציפיות ולסייע בפתרון בעיות.