top of page

חלק ג׳- שורשי הגישה ההיקשרותית



ששת שורשי ההיקשרות -

היום נדבר על ששת שורשי ההיקשרות על פי נויפלד.

נויפלד מסביר כי למעשה יש לנו שישה שורשים דרכם אנחנו יכולים לחוש חיבור וקרבה (התקשרות) כאשר הם מתפתחים בהדרגה ועם ההתפתחות של הילד נפתח ערוץ חיבור נוסף, עוד ערוץ שמשמש אותנו לייצר קרבה..


השלבים הראשונים הם ראשוניים ומצריכים יותר תלות ונוכחות פיזית של ההורה ועם ההתפתחות היכולת של הילד להפנים את הקרבה והחיבור להורה גם כאשר הוא לא נוכח לידו גוברת.


חשוב גם לזכור שזה שלילד נפתח ערוץ חדש לא אומר שהוא לא זקוק לקודמים לו ושבתקופות בהם יש ישנויים נראה חזרה לשורשים יותר ראשוניים.


להלן ששת השורשים:

  • חושים

  • הידמות/ דימון

  • שייכות ונאמנות

  • משמעות

  • אהבה ורגשות אינטימיים

  • הכרה.

בגלל שחשוב לי שנעמיק קצת וגם ניתן פרקטיקה אנחנו נתחיל היום בשלושת השורשים הראשונים ומחר נמשיך לשלושת השורשים הנוספים.


שורש ראשון - חושים -

מאפיים את הינקות ואת הגיל הרך ומתייחס לצורך לחוש את הקרבה של הדמות המטפלת דרך החושים, כמו קול, מגע, ראייה…זוהי המערכת חיבור הראשונית ביותר וככל שהילד קטן יותר (או בשלב התפתחותי ראשוני יותר) כך הוא מסתמך עליה יותר כדי להרגיש חיבור.

בשלב הזה החיבור יכול להראות כמו פשוט להיות ביחד גם בלי שמדברים אלא להיות אחד בקרבת השני…


אמנם השלב הזה מאפיין את הינקות אבל רלוונטי בתכלס בכל שלב וכל גיל ובעצם מדבר על קרבה ונוכחות פיזית ראשונית.


יצירת חיבור דרך שימוש במערכות החישה:

  • מגע - ליטוף, חיבוק, נשיקה

  • תנועה- ריקוד, ערסול, נידנוד

  • קשר עין

  • קול- דיבור, שירה..

  • ריח - הריח של אמא, הבדגים, השיער...


שורש שני - דמיון והידמות -

לצד החושים נפתח שורש נוסף אצל פעוטות בו הצורך והחיפוש של הילד להרגיש קרוב אלינו נעשה דרך חיקוי והידמות אלינו, אם זה דרך הדיבור או המראה והלבוש כמונו.


השלב הזה גם מתאפיין בצורך של הילד להזדהות איתנו, עם חפצים מסוימים כאילו הם הוא.. ככל שהילד מרגיש קרוב יותר כך ההזדהות שלו גבוהה יותר עם הדמות המטפלת. השלב הזה מאפיין את הפעוטות וגם הוא מלווה אותנו לאורך החיים ומקנה לנו תחושת שייכות שהיא השלב/ המאפיין הבא.


בתכלס זה יכול להראות כמו - ללבוש בגדים תואמים, לחזק את העובדה שאנחנו אוהבים ועושים דברים אחד כמו השני



שורש שלישי- שייכות ונאמנות -

שורש נוסף שנפתח בשנה השלישית לחיים ומתאפיין בצורך האנושי שלנו להיות שייכים וחלק מקבוצה וספציפית.


על פי נויפלד בשלב הזה הצורך של הילד הוא בבלעדיות, אמא / אבא החפץ הם שייכים לי. השלב הזה מאופיין בקנאה, הגנה מפני אובדן כפי שהילדים תופסים אותו (למשל כמו שאח חדש נכנס..) מה שעוד מניע אותם זה גם הצורך בנאמנות מההורים, שהם בצד שלהם…הדחף שלהם הוא למעשה כל הזמן לקבל אישור שאמא ואבא עדיין רק שלהם ובעדם.


בתכלס זה יכול להראות כמו -״את תמיד תהיי התינוקת שלי״ ״את כעסת כי רצית את הצעצוע, זה באמת מאכזב- אני רוצה לעזור לך..״


שורש רביעי - משמעות -

שורש נוסף שנפתח בשנה הרביעית לחיים ומתאפיין בצורך האנושי שלנו להרגיש חשוב לאחר, בשלב הזה ילדים מחפשים לרצות את האחר ומחפשים את האישור מהאחר. זהו שלב התפתחותי נורמטיבי בו הם רגישים מאוד לתגובות של הצלחה/ כישלון.


הסיכון בשלב הזה לפי נויפלד הוא שביסוס קשר על צורך זה שם את הילד במצב פגיע לתחושת המסוגלות והמשמעות שלו ולא פעם לחיפוש אחר אישור חיצוני. למעשה אם נחשוב על זה הם מחפשים דרכנו לקבל הכרה (השלב האחרון על פי נויפלד) וחווית משמעות על הייחוד שלהם והקיום שלהם בעולם. דרך חווית המשמעות שרואים ומכירים בערך שלהם ובדברים שהם עושים הם מרגישים חיבור.


בתכלס זה יכול להראות כמו ״ ואוו איך עזרת לי היום כשהחזרת את הצעצועים למקום״ , ״איזה מגדל גבוה בנית, ראית שהשקעת בו המון מחשבה ומאמץ״



שורש חמישי - אהבה ורגשות אינטימיים -

שורש נוסף שנפתח בשנה החמישית לחיים נוצר דרך רגשות נעימים כמו אהבה, אמפתיה.. מאפיין זה הוא גבוה יותר וככל שילד חווה יותר רגשות נעימים ואוהבים כך הוא יכול לשאת לאורך זמן יותר את הפרידה מההורה דרך העובדה שהוא נושא את תמונת ההורה האוהב איתו במיינד ומוצא בה נחמה...


הילדים שלנו זקוקים להרגיש אהובים וכדי להצליח לייצר מערכת יחסים הם צריכים לתת ללב שלהם להיות פתוח, להיות פגיעים, חשופים לאכזבה, דחייה… ככל שתהיה שם אהבה ללא תנאי וקבלה נוכל לסייע לילדים שלנו להתמודד עם רגשות ותחושות לא נעימות.. למעשה דרך החוויה הנעימה נוכל להתמודד עם חוויה לא נעימה.



בתכלס - זה אומר להגיד להם ככה סתם בלי סיבה שהם אהובים, להביע כלפיהם אהבה ולהבין את שפת האהבה שלהם- הדרך בה הם מרגישים אהובים (מבטיחה להרחיב בהמשך על חמש שפות האהבה).


שורש שישי - הכרה -

כדי להרגיש קרוב למישהו אני צריך שהוא יכיר בי, יראה אותי, את הצרכים שלי. על פי נויפלד הקרבה בקשר נמדדת ביכולת של הילד לשתף את הסודות שלו, את הדברים ״הפגיעים שלו״ ועדיין להרגיש אהוב, מקובל ורצוי.


בתכלס זה אומר לשים לב לדברים הקטנים כמו- לשים להם את הפיג׳מה האהובה על המיטה שמחכה להם, להכין להם את המאכל האהוב עליהם, להקשיב למה שהם מספרים.. מחוות שאומרות חשבתי עלייך, אני רואה את מה שאת גם לא אומרת..





כששת המאפיינים האלה באים לידי ביטוי, ילדים מרגישים מחוברים גם בתנאים ומצבים מאתגרים. כאשר חלק מהמאפיינים לא באים לידי ביטוי אנחנו עשויים לראות ילדים שמתקשים ליצור קשר ותלויים יותר באחרים.


ככל שיש יותר שורשים יש לנו יותר דרכים לסייע להם בפרידות..וצריך לזכור שכשיש פחות שורשים כך הילד זקוק לחיבור הראשוני יותר.






מקורות :




Neufeld, Gordon; Maté, Gabor. Hold On to Your Kids (p. 20). Random House Publishing Group. Kindle Edition.






Comments


bottom of page